לאחרונה פורסמה על ידי אגף המכס והמע"מ הודעה לפיה אין שינוי בעמדת מע"מ לגבי הנושא האמור בנדון, והיא נותרה כדלקמן:

על פי תקנה 512(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד – 1984 יש להוסיף על סכום ההוצאות שנפסקו כהחזר הוצאות שכר טרחת עורך דין, את סכום המע"מ שהיה חל על סכום ההוצאות כאמור. לפי הודעת מע"מ (אשר באה לידי ביטוי בהוראת תאמ"ו 62.709), אין הפיצוי מהווה עסקה, ולפיכך סכום הפיצוי, לרבות סכום המע"מ עליו, אינם חייבים במע"מ.

הסבר אגף המכס והמע"מ הינו כי המדובר בפיצוי, לרבות פיצוי על סכום המע"מ ששולם על ידי בעל הדין הזוכה לעורך דינו.

 אין בהודעה התייחסות לגבי דין התשומות אותם ניכה בעל דין, שהינו עוסק מורשה, מחשבונית שהוצאה לו על ידי עורך דינו בגין שכר הטרחה.

לדעתנו, בהתבסס על ההנחה כי ניתן היה לתבוע את מס התשומות בניכוי על פי חוק מס ערך מוסף, הרי שהדבר תואם במדויק את הנחיית אגף המכס והמע"מ בנושא פיצוי מחברת ביטוח על נזקים שנגרמו לנכסי העסק (ראה מבזק מס מספר 52) בהוראת התאמ"ו לפיה "עוסק שניכה מס תשומות כדין בעבור נכסים שניזוקו (כגון שריפה, גניבה, פריצה וכו') נוהג כדין, ואין לדרוש ממנו בחזרה את מס התשומות."

מכאן שבדומה להנחיה האמורה, לפיה על אף שהשיפוי מחברת הביטוח איננו מהווה "עסקה" כהגדרתה בחוק מע"מ, רשאי העוסק לתבוע בניכוי את מס התשומות ששולם בגין הנכס שניזוק, הרי כך גם במקרה של פסיקת הוצאות על ידי בית המשפט, לפיצוי בעל הדין בגין הוצאותיו לעורך דינו, לא תישלל הזכות לניכוי מס התשומות הנובע מתשלום שכר הטרחה בפועל.

נציין באמרת אגב כי בעניין קביעת בית המשפט המחוזי בעמ"ה 141/00 (כמוזכר במבזק מס מספר 52 דלעיל) לפיה תישלל הזכות לניכוי מס תשומות בגין מלאי שנשרף, הרי שמשיחות עם בכירים באגף המכס והמע"מ עולה כי הם אינם מאמצים את תוצאות פסק הדין האמור, וימשיכו לנהוג בהתאם להוראת התאמ"ו בנושא.